בית הספר לקונג פו - הונג גאר מסורתי

מתוך ויקיפדיה - האינציקלופדיה החופשית

לפי האגדה, השם הונג גאר הוא על שמו של הונג היי-גון, שלמד אומנויות לחימה מג'ין סין, מורה זן במקדש השאולין הדרומי.
המקדש הפך במהרה למפלט למתנגדי שושלת צ'ינג שהשתמשו בו כבסיס לפעילותם, ובמהרה נהרס ע"י כוחות צ'ינג.
הונג, סוחר תה במקצועו, לבסוף עוזב את ביתו בפוג'יאן לגואנגדונג ומביא איתו את האומנות.
הסמל "הונג", היה בשימוש בשם התקופה של הקיסר שזרק את שושלת יואן המונגולית כדי לבסס את השושלת ההאנית-סינית: מינג.
מתנגדי שושלת המנצ'ו: צ'ינג, עשו שימוש תכוף בסמל זה בדימוייהם.
מורדי שושלת צ'ינג יצרו אגודות סודיות ובכירים שהשתייכו אליהן קראו בשם "הונג מון" , שכמו "הונג גאר", יכול להיות מתורגם כ "משפחת הונג".

ההונג מון נוסדו על-ידי הנזירים ששרדו את חורבן מקדש השאולין באותה התקופה, ואומנות הלחימה שחבריה התאמנו בה הגיעה להיקרא "הונג גאר" ו "הונג קין".
הדגש העיקרי ו"חותמת האיכות" של שושלת וונג פיי-הונג להונג גאר היא עמידות נמוכות, באופן בולט עמידת סוס, וטכניקות ידיים חזקות ובעיקר יד הגשר ותפיסת הנמר הרב-גונית. התלמיד בילה באופן מסורתי משהו בין חודשים לשלוש שנים באימוני עמידות, לעיתים יושב רק בעמידת סוס בין חצי שעה לכמה שעות בפעם אחת, לפני שניגש ללימוד התבניות. לימוד כל תבנית היה אורך שנה בערך, כאשר כלי נשק נלמדו אחרונים. 

הונג גאר לעיתים מזוהה באופן מוטעה כחיצוני בלבד – כלומר, מסתמך על כוח פיזי ברוטאלי בלבד. בפועל, הסגנון משלב בין עבודה פיזית קשה וחיצונית בשלביו הראשונים לבין עבודה פנימית, דגש על נשימה מיקוד, חיזוק והעצמה פנימית.